ניתן היה לחשוב כי סידור השולחנות הוא עניין של מה בכך.
בסך הכל 200-300 אורחים, חברים ובני משפחה, שמגיעים לחגוג
את בר מצווה
של הבן או בת
מצווה של הבת וסידור הישיבה הוא בכלל לא דבר חשוב. אז
זהו - לא כך הדבר. בכל משפחה יש ריבים, העלבויות, אנשים
שלא מדברים אחד עם השני שלא לדבר על לשבת אחד ליד
השני.
אנחנו, כמארחי האירוע, מעוניינים שלאורחים שלנו יהיה את
הכי טוב שרק אפשר: שהמקום יהיה נוח וחמים, שהאוכל יהיה
טעים והצליל נעים, וכל זה כדי שהזיכרונות של האורחים
יישארו זמן רב אחרי שפג טעמו של העוף. אחד הפרמטרים היותר
חשובים להפקת בר
מצווה, בת
מצווה זה לסדר נכון את האורחים סביב השולחנות.
ישנן שלוש דרכים להחליט על סדר ישיבת האורחים: השיטה
הרנדומלית, שיטת הקבוצות והשיטה האישית.
השיטה הרנדומלית
בשיטה זו,
אפשר לסמוך על המזל ולתת לכל אחד 'לתפוס מקום' איפה שמתחשק
לו. היתרון בשיטה זו הוא בכך שאתם בעצם לא עושים כלום
ומאפשרים לכל אחד למצוא את המקום שלו בג'ונגל. החסרון הוא
שאל תתפלאו אם תצא ערבוביה ענקית ומירמור אצל לא מעט
מהאורחים. תהיו בטוחים שהחבר הקרוב, שנאלץ לאחר ונענש
בישיבה ליד כל הדודות, לא ישכח לכם את זה או שהבוס של האבא
מצא מקום רק ליד השכנים העולים שלא מבינים מילה בעברית
ותהיו בטוחים שבדיוני השכר הבאים הוא יזכור את זה.
שיטת הקבוצות
סידור הישיבה הנפוץ
ביותר הוא בשיטת הקבוצות. היתרונות בשיטה זו הם בכך שמצד
אחד אין יותר מדי עבודה ולא צריך לדקדק בקטנות, ומצד שני
נשמרת מסגרת כללית של ישיבה כאשר כל אחד מתיישב כרצונו
בתוך מסגרת השולחנות שניתנה לו. פשוט מחלקים את האולם
לאזורי ישיבה כלליים. משפחה קרובה מקדימה, משפחה רחוקה
מימין, עבודה של האמא משמאל, עבודה של האב מימין והחברים
של הילד החוגג בפינה הרחוקה.
לאחר מכן, מחלקים כל אזור לשולחנות, לפי כמות האנשים
הצפויים להגיע. 2 שולחנות לחבר'ה מהעבודה (יהיה שלטים על
השולחנות עם שם החברה), שולחן לכל משפחה גדולה וכדומה.
אפשר לעשות שילוב של 4-3 משפחות מיודדות בשולחן אחד או
בקבוצת שולחנות.
השיטה האישית
השיטה הדורשת הכי
הרבה מאמץ מהמשפחה, אבל גם השיטה הכי מסודרת.
כאשר
האורחים מגיעים לאולם, הם מקבלים בדיוק את מספר השולחן בו
הם אמורים לשבת. אין ויכוחים, אין שינויים, אין התמרמרות
(חוץ מאשר במשפחות הפולניות). החסרון הגדול הוא בכך
שההורים יעבדו שעות רבות על סידור הישיבה.
ועוד כמה דברים כלליים...
חייבים
להשאיר כמה שולחנות לחברים של הילד/ה. בשולחנות הללו המנות
מיוחדות (וזולות יותר) והם צריכים להיות באחת הפינות, מאחר
שהילדים לא ישארו לשבת כל הערב ואתם לא רוצים שהם יתרוצצו
בין האורחים המבוגרים. תפריט הילדים יהיה פשוט יותר מתפריט
המבוגרים, אבל קרוב לוודאי שהילדים גם יאהבו אותו יותר.
המבורגר, שניצל וצ'יפס יתקבלו בשמחה גדולה בהרבה מאשר כבד
אווז ופטריות ממולאות.
זכרו: 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. הכנה טובה ומחשבה מראש
יפתרו את מרבית הבעיות שיכולות לצוץ.
צילומים: דויד אסייג, מברוק
אירועים